- 40
- רס״ל
- בני ברק
יעקב זאגא בן 40, אב לשישה, נרצח בליל שבת הגדול, י"ב ניסן תשס"ד (3.4.04) באבני חפץ, כשיצא להגן על ילדיו.
בנם של עדנה ונסים. נולד ביום י"ב בשבט תשכ"ד(30.9.1963) בבני ברק. אח למרדכי-ישי, שרה-נינה, יצחק-חי, אבשלום וסמדר.
קובי היה בן למשפחה ששורשיה בספרד. אבות אבותיו הגיעו לישראל מסוריה בשנת 1944. הוא עצמו ואחיו גדלו בבני ברק וגם לאחר שבגרו והקימו משפחות משלהם, עדיין נותרו בקשר חם וקרוב מאוד זה עם זה ועם הוריהם.
מכיתה א' עד ד' למד קובי והתחנך בתלמוד תורה "רבי עקיבא" בבני ברק, אחר כך המשיך בבית ספר "סגולה" בעירו. בשעות הפנאי השתתף בפעולות של תנועות הנוער "בני עקיבא" ו"עזרא".
בליל שבת הגדול תשס"ד חדר מחבל ליישוב אבני חפץ. בסביבות אחת בלילה, שמעו הילדים דפיקות חזקות על התריסים של חלון חדרם בניסיון לפרוץ דרכם. הם העירו את ההורים. קובי זינק משנתו ויצא מיד מביתו להגן על ששת ילדיו ורעייתו, ולמנוע את חדירת המחבלים אל הבית. הבת חני, בת הארבע-עשרה, נפצעה מצרור יריות כאשר החזיקה את אחותה בת השלוש וחצי שהייתה בחדר ההורים. האם דאגה לשני האחים הקטנים. למרות פציעתה, הצליחה חני להגיע עם אחותה לממ"ד, ובכך הצילה את חייה. היא סיפרה: "… כל הבית היה נעול, והמחבל לא הצליח להרים את החלון של חדר הילדים. הוא ניסה לשבור אותו עם הקת של הרובה ואז הערנו את אבא. הוא מיד רץ החוצה… אין לי מושג איך הצלחתי לזחול עם כל הכאב של הפציעה, אבל פשוט עשיתי את זה כדי להציל את חייה של תחיה. אחרי זמן קצר, כשהיריות פסקו, גם אימא הגיעה לממ"ד עם שאר האחים שלי. עד שהיריות לא פסקו, לא היה אפשר לעבור בבית".
קובי הגיב כמו חייל ובחירוף נפש יצא להגן על ביתו: הוא לקח את אקדחו, יצא מהדלת הקדמית ואיגף את הבית. משהתכוון לירות במחבל הרוצח, נתקע נשקו האישי במעצור. המחבל ניצל את המצב וירה בו כדור בודד, פגע בצווארו והרגו במקום.
לאחר הפיגוע, יצאו הילדים מהבית, עמדו במרחק מגופתו המכוסה של האב, ונפרדו.
אם המשפחה, אסתר, היא פסיכולוגית שמטפלת בין השאר בנפגעי טרור. "יעקב הציל את משפחתו ואת כל תושבי היישוב ושילם על כך בחייו", אמרה דוברת ההתנחלות, הילה וינוגרד. "מכל אנשי היישוב, הוא האדם האחרון שחשבתי שימות בצורה כזאת. הוא היה אדם מאמין, שורשי, ובני משפחתו יושבים בכל יהודה, שומרון ועזה. אדם אופטימי ושמח, בן אדם מקסים, איש יקר. קשה לי לדבר עליו במושגים כאלו. אנחנו כואבים את אובדנו".
