אייזק משה-יורם, בן רנה ומנחם, נולד ביום י"ח בחשון תש"י (10.11.1949)בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "חורב" ובישיבה התיכונית "חורב" בירושלים. אחרי-כן המשיך בלימודיו בישיבת "שעלבים" במסגרת ההסדר, ובאוניברסיטה העברית, בחוגים לכלכלה ולסוציולוגיה. יורם היה בן תורה, שגלומות היו בו אהבת-ישראל ואהבת-האדם. חברו סיפר עליו כי "בישיבה היה מקרב אליו את הצעירים ממנו בלימוד התורה ובמילוי תוכן חיים מחוץ לסדרים. כל הערותיו והשגותיו כלפי הנהלת הישיבה, לוו תמיד במשפט קצר אחד, שלא יכול היה להתפרש כפגיעה או כעלבון. הוא העדיף תמיד לשמוע ורק לאחר מחשבה יסודית, נקייה מכל שיקולים אישיים, נהג להציג את עמדתו". ועוד כתב חברו: "מידת הענווה טבועה הייתה עמוק בנפשו. בתחומים רבים שהיה בקי בהם, ידע תמיד להעלות את השיחה לרמה גבוהה, אך מנצח לא רצה להיות. דיבורו היה שקט והליכותיו מתונות". יורם היה ישר-לב, רגיש למעשי עוול, אך תמיד ידע להבליג על רגשות לבו, לבל יעליב את הדובר אליו. צנוע היה, שתקן ועניו, נחבא אל הכלים, סגור ומכונס בעצמו; מדחיק הכל פנימה, כמו חשש להפגין רגשותיו לעיני זר. הוא לא היה גאוותן וסלד מהתנשאות, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו. ישר-דרך היה, עומד בדיבורו, כן והגון. הייתה בו שמחת-אמת לקראת כל מצווה, וכל שעשה – עשה בנאמנות, בתום-לב ובנועם-הליכות. את מצוות כיבוד אב ואם – כתב עליו ראש הישיבה -קיים בכל לבבו, ואף היה להוריו כחבר וידיד. כל שעה פנויה עשה לכבוד בית-הכנסת "חורב", במסירות ובדייקנות, לטפח את ניקיונו, להאדיר את כבודו ולהרבות את יופיו.יורם גויס לצה"ל בסוף יולי 1968 והוצב לחיל השריון במסגרת "ההסדר". לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון", והיה לטען קשר בטנק. מפקדו העיד עליו, שהיה "איש צוות טנק מצטיין ואהוב על חבריו, ממושמע מאוד וצייתן". וחברו סיפר: "דאגתו הייתה נתונה לכולם ותמיד נשא בעול עד קצה גבול יכולתו".
לאחר ששוחרר מן השירות הסדיר הוצב לשירות מילואים. תקופה מסוימת עבד בכנסת, במפתוח "דברי הכנסת". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יורם ונשלח עם יחידתו לחזית ברמת-הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), בקרב ליד נפאח פגע טנק סורי בטנק שלו ויורם נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.ישיבת "שעלבים" הוציאה לאור ספר זיכרון, "מים חיים" שמו, לזכר שלושת בני הישיבה שנפלו במלחמה, ויורם בתוכם; "אוצר הספרים" של ישיבת "שעלבים" רכש ספרי-קודש לזכר הנופלים, וחבריו של יורם תרמו לזכרו לוח-זיכרון לבית-הכנסת "חורב" בירושלים.
