חפש:

תעודת זהות

עזרא – תנועת הנוער התורני לאומי הראשונה בישראל.

שמות הקבוצות

המנון

משמעות הסמל

מקור השם

שמות הקבוצות

חבריא א

נטעים

חניכים בשנה הראשונה בסניף. את החניכים מדריכים תוך התייחסות שכל העצים וכל הפירות נוצרו מנטעים רכים וצעירים לאחר טיפול וטיפוח מסור במשך שנים רבות, ומתוך ידיעה שלטיפול בנטעים הרכים בשנה הראשונה יש השפעה מכרעת על התפתחותם בעתיד ועל טיב הפירות שהם יניבו לאחר זמן.

 

עיינות

שם הנובע מברכת יעקב אבינו ליוסף הצדיק בה הוא ממשילו לעין המים ומתחיל את ברכתו במילים “בן פורת יוסף בן פורת עלי עין”. הנטעים מושקים ממי המעיין, מעיינה של תורה, היא תורת חיים. עם גדילתו של השתיל גדל גם צימאונו ל”עיינות” היוצאים בבקעה ובהר, היוצאים מפי המדריך והמורה. בהגיע החניך לגיל ‘עיינות’ כבר יש צורך לכוון את זרימת המעיינות בכדי שזרימה זו תפיק רק ברכה וטוב.

 

נירים

מנטעים ועיינות בלבד עדיין לא ניתן לגדל יבול. לא מספיק לנטוע ולהשקות – יש גם צורך בחריש עמוק ומסודר. יש צורך לפורר רגבים, לעשות “נירים” בקרקע. בהיותם בקבוצת “נירים” מגיעים הבנים והבנות לגיל בו הם מקבלים עליהם עול מצוות, ואכן זו תקופת החריש העמוק, בהתאם לדברי הנביא הושע: “נירו לכם ניר ועת דרוש את ה’ עד יבוא ויורה צדק לכם” (הושע ע’, י”ב).

 

נתיבות

נתיבות עומדים בפתחו של גיל ההתבגרות. הגיל בו רוצים לשאול, ללמוד ולהבין עולם ומלואו. מגיעים לגיל שאפשר להגדיר בדברי הנביא ירמיהו: “ושאלו לנתיבות עולם” (ירמיהו ט”ז, ו). בתקופה הזו הבנים עומדים לפני פרשת דרכים באשר להמשך לימודם, ועם כניסתם לישיבה, בית היוצר עבור הנוער התורני, בה לומדים נתיבות עולם, אנו מזכירים לחברי קבוצת נתיבות את דברי הנביא ירמיהו: “כה אמר ה’ עמדו על הדרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם איזה דרך הטוב ולכו ומצאו מרגוע לנפשכם”.

 

חבריא ב

נחלים

הקבוצה קרויה על שם נחמה ליבוביץ, שם הקבוצה הוא ראשי התיבות של שמה. נחמה ליבוביץ נבחרה בועידה האחרונה כאחת מהדמויות המעצבות את דרכה של התנועה.

 

נחליאל

על שם ספרו האחרון של ר’ ד”ר יצחק ברויאר ז”ל, הוגה הדעות ומורה נתיבות עולם של היהדות החרדית ובמיוחד של הנוער החרדי. “נחליאל” הינו גולת הכותרת של הספרות הרבה והעשירה שנכתבה על ידי ד”ר יצחק ברויאר במשך כארבעים שנה. ב”נחליאל” מוסברות מצוות התורה, תורה זו שעליה נאמר שקדמה לעולם, ושאת בריאתה והויתה, ניתן להבין רק לאור הבנת מצוות התורה, בהתאם למאמר חז”ל: “הביט בתורה וברא עולמו” (בראשית ברא).

 

אורות

על שם ספרו של מרן הרב קוק זצ”ל שהשפיע השפעה רבה על צעירי ישראל בארץ ישראל. “אורות” הבאים להאיר את החושך האמיתי ואת החושך המדומה. “אורות” שנוצרו מתוך ניצוצות זעירים, קדושים. “אורות” הבאים ללמוד על חשיבות הניצוצות, “אורות” הבאים להזכיר לנו שכל הניצוצות באים ממקור קדוש וחובתנו להלהיבם ל “אורות”, “לאורות קודש”, לשלהבתי-ה.

המנון

מילים – הראי”ה קוק (עם עיבוד והתאמה של מרדכי ברויאר לשיר האמונה – ‘לעד חיה בלבבנו’)

 

פה נעבוד צורנו,

בחדווה וברננה.

פה נחיה את חיינו,

תחת שלטון התורה.

 

בנה נבנה את ארצנו,

חזקו, חזקו ונתחזק!

בנה נבנה את ארצנו,

חזקו, חזקו ונתחזק!

משמעות הסמל

עיגול: מסמל את העולם ואת העובדה כי התנועה רואה בתורה אמירה הנוגעת לכל תחומי החיים (“תורה עם דרך ארץ”).

12 קווים: מסמלים את 12 שבטי ישראל.

3 משולשים קטנים: מסמלים את ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל המחוברים ביניהם במשולש הגדול היוצר מגן דוד.

לוחות הברית: מסמלות את תורת ישראל, הבסיס הערכי לפעילותנו וקיומנו.

שם התנועה: על שם עזרא הסופר, מחדש הישוב היהודי בתקופת בית שני.

מקור השם

התנועה נקראה על שמו של עזרא הסופר.

עזרא הסופר חי במאה ה-5 לפנה”ס, נפטר ב-ט’ בטבת או ב-י’ בטבת, היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. כינויו “הסופר” מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס.

 

על פי המסורת היהודית, בשנת 457 לפני הספירה (57 שנים אחרי חנוכת בית המקדש השני), עלה עזרא מבבל לירושלים בראש חבורה, כממונה מטעם מלך פרס ארתחשסתא. הוא הביא עמו מענק של כסף וזהב ממלך פרס עבור בית המקדש ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש.

 

לפי חז”ל, עזרא יכול היה לעלות כבר בעלייה של זרובבל ויהושע, אך לא עלה לארץ מאחר שהיה צריך להמשיך כל עוד ניתן את לימודו מברוך בן נריה שהיה “אדם גדול וישיש ואפילו בגלקטיקא (=באלונקה) לא יכול להטען”.‏ בכך משמש עזרא הסופר חוליה מקשרת במסירת התורה בין הדורות שכן ברוך בן נריה היה תלמידו של ירמיהו הנביא.
על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידו, אלא שבא משה רבנו וקדמו. עזרא הסופר נפטר בט’ בטבת, ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.
על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים (המאה ה-1 לספירה), עזרא נפטר בשיבה טובה “ונקבר בכבוד רב בירושלים”. לפי מסורות עממיות נקבר עזרא בעיראק, והאתר שימש מוקד עלייה לרגל ליהודי עיראק ומוסלמים.

 

עזרא נחשב החוליה המקשרת בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה. הוא פעל לחיזוק לימוד התורה וקיומה, והנחיל לעם את ההכרה שעבודת הקב”ה מתבצעת בידי כל יחיד בדומה לעבודת הקב”ה על ידי הכהנים בבית המקדש. בפעולותיו נקט עזרא בעיקר גישה של הסברה, שכנוע ותיקון תקנות, אותה העדיף על פני כפיה שרירותית. רבים מעשירי העם תמכו ב”גישה הקוסמופוליטית” שתמכה בין היתר בנישואי תערובת תוך הצדקה שזה יסייע להפצת היהדות לעמי האזור, והתנגדו לפעולותיו של עזרא, שביסס את “הגישה הבדלנית” שדרשה לשמור על טוהר העם היהודי “זרע קודש”, וראתה בנישואי תערובת גם חטא חמור שעונשו גלות וגם סכנת התבוללות דתית ולאומית.

בוגרים

0

גרעינים

0

חניכים

0

סניפים

0

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא